שיווק של רופאים 

פורסם לראשונה במדור השיווק של ד''ר אסף בקר בירחון אותות של איגוד המפרסמים 2004, בתוספת יחודית לשנת 2010: מאמר זה אולי יוסיף לך ידע ואולי גם יביא לך רווחים משיווק באינטרנט - פרטים בהמשך

לפני עשר שנים זה כבר התחיל, אבל רק מעטים ידעו שהשיווק עובר לאינטרנט. לכן המשכנו כולנו לעסוק בשרשרת של שיווק ופרסום והיה לנו טוב: מה שאתה לא יודע, לא מציק לך. אבל עכשיו הסתיים העשור הראשון של המאה העשרים ואחת, וכולנו כבר שמענו על כך ש"כולם עושים המון כסף באינטרנט", אבל מי זה כולם ואיפה הכסף? זה רק נותן לנו תחושה שאנחנו מפספסים את הרכבת. כך הרגשתי גם אני וכל המאמרים שקראתי בנושא רק בלבלו אותי, עד שמצאתי באינטרנט את הספר של הארווי סגל. אחרי כל כך הרבה זמן (וכסף) שבזבזתי על כל מיני מדריכים באינטרנט, בסוף מצאתי את המדריך הכי טוב למתחילים (ולמתקדמים) שלקח אותי צעד אחר צעד אל העולם החדש. יותר מזה, מתוך הכרת נפש המשווקים, הארווי קודם כל מלמד איך להשיג מכירות שיכניסו את הדולרים הראשונים להרמת המוראל, ואחר כך השמיים הם הגבול.
כן, ועוד משהו: את הספר קיבלתי חינם, כולל רשות להעביר אותו חינם לקוראים שלי. אז הנה בבקשה, לרשותכם המדריך שעזר לי ויעזור לכם להכנס ולהתקדם לעולם החדש של השיווק. אבל, אני מעדיף שקודם כל תקראו על נושא המאמר עצמו ורק אחר תלחצו על הלינק (לכן הכתובת כאן לא מופיעה כלינק, אלא רק למטה במשבצת). תעשו כך, ותקבלו גם את הספר וגם עוד כמה הפתעות מעניינות.

http://www.supertips.com/ultimate/x/?id=4499


שיווק של רופאים
עד לפני מספר שנים אסור היה לרופאים באופן גורף לפרסם את עצמם, על פי פקודת הרופאים. האיסור היה כה גורף, עד שבתי משפט דנו בסוגיה האם שורה בדפי זהב מהווה פרסום עצמי של רופא, האסור על פי החוק. הפסיקה אמרה שמדובר בגזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה, שהרי היכן יחפש לקוח הנזקק לרופא, אם לא יוכל לחפש בדפי זהב או לכל הפחות בספר הטלפונים?

לגבי רופאי שיניים, האיסור היה חמור אפילו יותר, עד כדי אבסורד שאסר על רופא שיניים להודיע על שינוי כתובת. המניע לאיסורים אלה קשור לגישה האומרת שאין לאפשר במקצוע רגיש זה השפעה על הלקוח התמים בדרכים הנלוזות של אנשי השיווק.

בין התומכים באיסורים היו לא מעט רופאים מכובדים. על חלקם ניתן להגיד בהכללה, שבנוסף להיותם רופאים מובחרים, הם גם הצליחו עם השנים לצבור לעצמם מוניטין, שחבל להפסיד אותו לכאלה שיכולים - בעזרת אותם אנשי שיווק נלוזים - לקצר את הדרך לכסף הגדול שבצמרת כל אחת מהתמחויות הענף.

היום, לאחר מהלכים רבים ואיטיים, המצב השתנה הן חוקית והן מעשית (כמו שאומרים, גם דה-יורה וגם דה-פקטו). מותר לרופאים לפרסם את עצמם, במגבלות מסויימות (גם עורכי דין עברו ועוברים תהליך מקביל, אבל זה נושא להתייחסות נפרדת). כמו במקרים אחרים, זה התחיל בשוליים, כאשר לא הרופא פרסם את עצמו אלא המקום בו עבד פרסם אותו למשיכת לקוחות. בהתחלה מכונים לניתוחים אסתטיים, אחר כך מכונים לטיפולים כירורגיים קלים ותחומי רפואה נוספים. בשנת 2003 יצא לראשונה בית החולים אסותא עם אינסרט שהופץ בעיתונות היומית, במתכונת של דף כרטיסי ביקור של רופאים, עם פרפורציה - גזור ושמור.

ממש לאחרונה נעשה עוד צעד, ובמהלך שיווקי לחלוטין הפיק משרד הפרסום רוטנברג בדולח בורנשטיין מודעת עמוד, גם היא במתכונת כרטיסים של רופאים בתחומים שונים. החידוש הוא בכך שלא מדובר ברופאים של מוסד אחד, אלא ברופאים עצמאיים, שכל אחד מהם מתהדר בתפקידו הרשמי (מנהל מחלקה, מכון וכו') ומציין את הכתובת והטלפון של הקליניקה הפרטית שלו. מה שראוי לציון במיוחד הוא שמדובר ברופאים מכובדים ובעלי שם, אשר לכאורה אינם זקוקים לפרסום. השינוי, זמן כה רב לאחר ארצות אחרות במערב, מסמן אולי גישה האומרת כי הלקוח הוא אדם בוגר היודע לקבל החלטות גם בנושא חשוב כמו בחירת רופא. בקיצור, פחות פטרנליזם של הממסד. זה טוב? למה לא.